#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סט. מה השיב ר&quot;י לר&quot;א משבות ביו&quot;ט, ומה השיב ר&quot;א לר&quot;י ממכשירים של אחר שחיטה (בבריתא)?	"ר&quot;א טען שאם התירו שחיטה דאורייתא ודאי יתירו מכשירים שהם שבות, ענה לו ר&quot;י שהרי ביו&quot;ט התירו שחיטה ולא התירו שבות וענה לו ר&quot;א ששמחת יו&quot;ט היא רשות ושבות דמצוה עדיף ליה, אבל ר&quot;י סובר ששמחת יו&quot;ט מצוה וניתן להוכיח מכאן שלא התירו שבות במקום מצוה.<p dir=""rtl"">ר&quot;א אמר אם התירו מכשירים של אחר שחיטה ודאי יתירו קודם שחיטה, וענה לו ר&quot;ע שמא ימצא הזבח פסול, ועל זה ענה ר&quot;א אם כן אף שחיטה לא נתיר, ענה לו ר&quot;ע שהתירו מכשירים אחר שחיטה, שכבר נתנה שבת להדחות.</p>"	פסחים סט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סט. האם הזאה דוחה שבת ומדוע?<p dir=""rtl"">מאיזו הזאה השיב ר&quot;ע לר&quot;א?</p>"	"השיב ר&quot;ע לר&quot;א מהזאה בערב פסח שהודה ר&quot;א שאינה דוחה שבת ושכח ר&quot;א, ובשעת הדין חזר ואמר שדוחה.<p dir=""rtl"">הטעם שאין מזים בשבת שמא יוליך את המים ד' אמות ברה&quot;ר.</p><p dir=""rtl"">הטעם שהודה ר&quot;א שאין להזות, לרבה: מפני שלא נתנה שבת להדחות מפני מי שאינו מחוייב כדי לחייבו, ומודה רבה לענין ערל שמחויב למול את עצמו (ואפ' בשבת) אבל שאני טומאה שסובר אין שוחטים וזורקים על טמא שרץ (ומת בשביעי שלו), וממילא ציבור עושים בטומאה, וכל מילתא דליתא בציבור ליתא ביחיד, לכן אינו מחוייב. </p><p dir=""rtl"">רבא הקשה מבריתא שיש לו חיוב לטהר את עצמו ואף דליתא בציבור איתא ביחיד, לכן ביאר רבא: שסובר ר&quot;א ששוחטים וזורקים על טמא שרץ וטמא מת בשביעי שלו, ואין להזות עליו משום אכילה, שאכילה לא מעכבת אלא באינו ראוי בעצם כגון חולה וזקן.</p>"	פסחים סט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סט: מכשירי פסח ומילה (שאפשר לעשותם בערב שבת) האם מותר לעשותם בשבת, וכיצד הלכה, ולמה נצרך בשניהם?	"לר&quot;ע אסור, לר&quot;א מותר.<p dir=""rtl"">בין בפסח בין במילה אמר רב יהודה אמר רב הלכה כר&quot;ע, אין ללמוד מפסח למילה שנכרתו עליה י&quot;ג בריתות, אין ללמוד ממילה על פסח שבמילה אין כרת מה שאין כן בפסח שיש כרת.</p>"	פסחים סט:		
